<h1>ראב"ן סימן רס"ו</h1>
<h2>דף סג:</h2>
ולוקחין ביצים מן הגוים ואין חוששין לומר שמא מעוף טריפה נולד או נמצא בתרנגולת נבילה אלא סומכין ארובא דרוב ביצים מן הכשרות.
<h2>דף סד:</h2>
וגיעולי בצים מותרין פירוש עוף שהפליט ביצה בלא קליפה החיצונה שלא נגמרה מותרת, ולא אמרינן לאו ביצה היא אלא אבר מן החי הוא, אלא ודאי ביצה היא ומותר כמו תפלט פרתו [איוב כ"א] וכמו ולא יגעיל. ויש מפרשין גיעולי ביצים כגון של טמאה שנתבשלה עם בצים טהורים, מה שהפליט הטמאה אין אוסר דמיא בעלמא הוא ולא איסור. ואם יש בו דם או אפרוח אסור ודאי, וכן ביצה של עוף טהור שיש בו דם או אפרוח שנתבשלה עם בצים טהורות אוסרת הטהורות שאין בהן אפרוח (כו') עד [ס'] דהא יהבה טעם. וביצה המאדמת מותרת. וביצה שנמצא דם על חלמון שלה אסורה, אם נמצא על הקשר של חלמון דם, קשר הוא מעט לבן שהוא זרע של תרנגול הקשור ודבוק בחלמון מיכן ומיכן כלפי הכד של ביצה וכלפי החד ומאותו הזרע נעשה הביצה ונגמרה ושם מתחיל יצירת האפרוח, הילכך נמצא שם שלא נתפשט עדיין אל החלמון זורק את הדם ואוכל את השאר, והיינו דאמר ר' זירא והוא שנמצא על קשר שלו דהוא אותו חלמון, אבל נתפשט מן הקשר אל החלמון הוי כאילו כולו אפרוח ואסור. והכי מוכח בתרומות ירושלמי [פ"י ה"י] תניא ר' חלפתא בן שאול אומר נמצא על חלמון אסור על חלבון מותר אמר ר' זירא הוא דאתא בחלמון אסור כשנמצא במקום זכרותו של חלמון שממנו נוצר האפרוח, והכי פירושו שנמצא הדם שנתפשט מן החלמון שהוא זרע הזכר אל החלמון במקום דבקן יחד החלבון והחלמון, ובתלמוד שלנו אשמעינן ר' זירא שאם נמצא על הקשר לחוד שהוא מותרת הביצה, ובירושלמי אשמעינן שאם נתפשט אל החלמון מעט שהביצה אסורה ודבריו אחד הם, וממילא דאם נמצא דם על החלמון או על החלבון שלא במקום הקשר שהביצה מותר דלאו אפרוח הוא.
